מגזרות נייר

הדוד נחום או נחק’ה, כפי שקראנו לו היה ציוני-סוציאליסט, ‘השומר הצעיר’. עלה לארץ ישראל בשנות השלושים, חי בקיבוץ כפר מנחם,
איש ישר דרך שנלחם על האמת שלו, בעל ידי זהב,

רב אומן בכל מה שנגע בו. הוא פיסל וצייר, גזר מגזרות נייר מקסימות, בנה והרכיב ומה לא.

היה לו סטודיו שהקיבוץ תרם לו. הסטודיו שלו היה מרתף מלא מכל טוב.

נחק’ה היה קונה מנגנונים של שעונים ישנים ובונה סביבם שעונים מעוצבים אותם היה מעניק במתנה למכרים או בני איש משפחה.
לי יש שעון כזה שבנה במיוחד בשבילי.

סמוך לפטירתו ביקרתי את נחק’ה במרתף שלו וביקשתי ממנו מזכרת.

נחק’ה אמר: ‘קח מה שליבך חפץ’.

לקחתי פטיש קטן שהיה מונח שם.

הפטיש הזה מלווה אותי עד עצם היום הזה.

כל דבר שאני מתקן או בונה איתו יוצא מושלם, מלאכת מחשבת,

כשאני מתקשה לתקן משהו אני שולף את פטיש הפלאים וזה

עובד. ‘פטיש הפלאים של נחק’ה’ הפך לשם דבר במשפחה שלנו.

אהבתי את הדוד נחק’ה והייתי קרוב אליו.